איך מגבים מערכת שבניתי עם AI, כדי שבאמת אפשר יהיה לשחזר

הגיבוי הוא הדבר שאף אחד לא חושב עליו, עד שהוא צריך אותו. ובמערכות שנבנו מהר עם AI הוא נשכח לעיתים קרובות, כי הוא לא חלק ממה ש"רואים" במערכת.

מה צריך לגבות

• מסד הנתונים. כאן נמצאים הלקוחות, ההזמנות, החשבוניות וכל מה שהעסק עושה.
• קבצים שהמשתמשים מעלים. תמונות, מסמכים וקבצים מצורפים שבדרך כלל נשמרים מחוץ למסד הנתונים.
• הקוד. אם הוא נמצא ב-GitHub הוא כבר מגובה, אבל חשוב לוודא שגם הגרסה שרצה באוויר שמורה שם.
• ההגדרות והסודות. קובץ ההגדרות של השרת, בצורה מאובטחת. בלעדיו קשה מאוד להרים את המערכת מחדש.

כלל 3-2-1

כלל פשוט ומוכר בעולם הגיבויים:

• 3 עותקים של המידע,
• על 2 סוגי אחסון שונים,
• כש-1 מהם נמצא במקום אחר לגמרי, מחוץ לשרת ומחוץ לחשבון שלו.

למה גיבוי על אותו שרת לא שווה הרבה

במתקפת כופר, התוקף מצפין את כל מה שהוא מגיע אליו. אם הגיבוי נמצא על אותו שרת או באותו חשבון ענן, הוא יוצפן או יימחק יחד עם כל השאר. לכן צריך עותק שהתוקף לא יכול לגעת בו: בחשבון נפרד, ובאחסון שלא מאפשר למחוק גיבויים לפני שעבר זמן מסוים.

כמה זמן לשמור

כדאי לשמור כמה נקודות בזמן, ולא רק את הגיבוי האחרון. לפעמים מגלים בעיה רק אחרי שבוע, ואז הגיבוי של אתמול כבר כולל אותה. דוגמה נפוצה: גיבוי יומי לשבועיים, שבועי לחודשיים וחודשי לשנה.

הבדיקה שכולם מדלגים עליה

גיבוי שמעולם לא שוחזר הוא תקווה, לא גיבוי. פעם בתקופה משחזרים את המערכת לסביבה נפרדת ובודקים שהיא עולה ושהמידע שלם. רושמים כמה זמן זה לקח, כדי שביום אמת תדעו למה לצפות.

צ'קליסט קצר

• מסד הנתונים מגובה אוטומטית, לפחות פעם ביום
• גם קבצים שהמשתמשים מעלים מגובים
• יש עותק מחוץ לשרת ומחוץ לחשבון שלו
• נשמרות כמה נקודות בזמן
• מקבלים התראה אם גיבוי נכשל
• ביצעתם שחזור בפועל בחצי השנה האחרונה

המידע במדריך הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי או מקצועי למקרה הספציפי שלכם.